<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ב ח"ז</h1>
<h2>דף כז.</h2>
עד שהעיד בניסן והוזם בתשרי פסול למפרע מניסן וכל עדות שהעידו מניסן ועד תשרי פסולין וכן אם חתומי' ובשט' שזמנו א' בניסן ואמרו בפני בית דין שבזמן הכתוב כתבוהו וחתמוהו ובאו עדים ואמרו בא' בניסן עמנו הייתם דמעת שהעי' או שחת' בשקר פסו' ור"ח פי' עד זומם למפרע הוא נפסל ראובן שהוציא שטר על שמעון שלוה ממנו מנה וזמן השטר בא' בניסן שנת צ"ג ובאו העדים החתומי' בו וקיימו חתימתן בבית דין בניסן שנת צ"ד והוזמו באלול שנת צ"ד נפסלין למפרע משעה שהעידו בבית דין שהוא בניסן שנת צ"ד ולא משעת זמן השטר שהוא ניסן שנת צ"ג שאפשר שבו ביום שהעידו נכתב הזיוף עכ"ל ויש דעות חלוקות בזה ורי"ף תפס עקר פי' ראשון דלא מיירי כלל בעדו' שט' אלא בעדו' על פה סנהדרין.
